בפתחו של הגליל ישנו מושב קסום עטוף בעצי חורש, עצי פרי ושדות של ירק מניבים.
כבר כבר בדרך העולה לתוך המושב ספק כפר התחושה כאילו עצר פה הזמן.
כאילו העותק מחלום, בתים לבושים באבן ירושלמית על רקע של יער ירוק.
נסיעה לא ארוכה בישוב מגיעים לדרך צרה בין יקב למחלבה, שוכן לו בית בד קטן, משפחתי הוא וודאי מרגישים זאת מיד.
זהו בית הבד של משפחת גלילי. שבבית לחם הגלילית.
זוהי מושבה טמפלרית יפיפייה, ששוכנת על התפר בין בית עמק חפר לגליל.
חלק מנחלתו של שבט זבולון, מסופר עליה כבר בספר יהושוע: “ונהלל ושימרון וידאלה ובית לחם ערים שתים עשרה וחצריהן” (פרק י”ט פסוק ט”ו).
עד אחרי בית שני היה בה ישוב יהודי ומאז ועד היום בכל תקופה על פני ההיסטוריה בחרו לשבת בה.
מהתקופה הרומית, הפרסית ההלניסטית וגם הביזנטית עם התפשטות הנצרות, הסורים והעות’מניים גם.
הטמפלרים הם אלו שסממניהם הכי מורגש עם מספר בתי אבן מרשמים שנבנו בשנת 1906 על ידי 13 משפחות מהקולוניה הגרמנית בארץ ישראל.
בשנות ה-80 משפחה חיפאית עם שלושה ילדים מחליטה שהיא עוברת מהכפר לעיר. את הדירה העירונית החליפו במשק חקלאי.
חקלאות מגוונות, הדרים ופרחים שקיימו את המשפחה. בשנות ה-90 הוסבו השטחים לכרם זיתים.
ערן גלילי בן 12 היה שעלה על הטרקטור לראשונה, עכשיו אתה חקלאי הכריזו הוריו.
עד שירותו הצבאי כך היה ואז עבר לעיר הגדולה.
אחרי 15 שנה של עבודת משרדית החליט לחזור למשק הוריו ולייצר שמן זית כאשר איכות גבוהה זו המטרה!
תמר זוגתו תמכה והפכה לחלק בלתי נפרד מהיוזמה. יחד הקימו את בית הבד, יחד הם מארחים קבוצות לסדנאות טעימה של שמן זית.
בסופי שבוע וחגים מרכז המבקרים פתוח לקהל הרחב שנהנה מהשלווה הכפרית.
שמן זית כזה הוא לא עוד אחד שיש על המדף, לכל זן טעם מיוחד, זה פירותי וזה חריף, זה עדין עד לא מורגש וזה נותן סיומת מיוחדת בכל מנה.
השמן זית הזה זוכה בתחרויות מסביב לעולם בכל שנה.
תמר מלווה אתי בין שורות העצים, פריחה מתחלפת בפרי, רואים את החיבור לאדמה בכל מילה שיא מסבירה.
היא מחייכת שהיא מדברת על ערן ועל השינוי הטוב שבחרו לעשות.
נכנסו לחנות הקטנה שמוכרת שמן זית לצד עוד תוצרת מקומית, דבש או ריבה או קוסמטיקה טבעית.
איך גם היא על בסיס שמן זית כתית. טעמנו משמני הזית המעולים, היא מסבירה לי איך טועמים.
את השמן שואפים לחלל הפה ברעש של שריקה הפוכה, כך טעמו נפתח, הארומות מורגשות והטעם מתחלק בין בלוטות הטעם בפה.
עיקצוץ קל בגרון מעיד על שמן זית בריא.
מתכון קצר ולעניין:
כשבאתי להיפרד מתמר וערן בעלי המקום נזכרתי שהבטחתי להם מתכון!
ברגע שלפי מהמכונית, גזיה קטנה, מחבת, קרש וסכין. במיה, עגבנייה, פלפל חריף, שום וטימין לימוני, כך מה שהיה.
ניגש למלאכה:
במיה שתחילת הקיץ זה עונתה, עגבניות ושום, תימין לימוני טרי ושמן זית מזן אסקל.
לא תאמינו למרגש בפה שתטעמו את השמן זית הזה.
200 גרם במיה נחתוך לאורכה, 4 שיני שום חתוכים לפרוסות, שתי עגבניות בקוביות ופלפל חריף חתוך טבעות.
מחבת אחת חמה שם את הכל בשמן זית נקפיץ, מעט מלח גס עד שהמסה מתחברת מקבל התחלה של השחמה.
נעביר לצלחת הגשה, מעל הכל נסחט עוד עגבנייה טרייה. סיבוב קטן של שמן זית נקי ומגישים. נסו עם טחינה או עם לאבנה בייתי ולחם טרי.
טרי וקל זה כל העניין.
😋🍀
